על הפרויקט
לא לפי תוכנית הקבלן: הדירה שנפתחה מחדש
כשהסתכלתי על התוכנית המקורית של הדירה, הדבר הראשון שראיתי היה דווקא מה שיראו כשייכנסו אליה: גב של ספה וקיר טלוויזיה גדול שסוגר את המבט. עבור משפחה עם ארבעה ילדים שאוהבת לארח, זה הרגיש לי כמו תכנון שלא באמת מספר את הדרך שבה הם חיים.
מבחינתי, תוכנית קבלן היא תמיד נקודת פתיחה. כולנו יכולים לקבל דירה דומה, אבל אנחנו לא חיים באותה הדרך — ולכן הבית צריך להשתנות בהתאם לאנשים שגרים בו, ולא להפך.
השינוי המרכזי בדירה היה סיבוב כל כיוון הסלון ופתיחת החלל הציבורי. במקום להיכנס אל קיר חסום, נוצר מבט פתוח ונעים אל הבית, עם מקום אמיתי לפינת אוכל גדולה, לאירוח ולחיי היומיום של המשפחה.
גם על קיר הטלוויזיה הסטנדרטי ויתרתי. במקומו תכננתי קורת גבס שבה מוסתר מסך קולנוע, שיורד רק כשצריך. כך הטלוויזיה אינה האלמנט שמכתיב את כל החלל, וכשהמסך סגור הבית נשאר פתוח, שקט ואוורירי.
כדי לתת לפינת האוכל את המקום הראוי לה, ביטלתי את שירותי האורחים וסגרתי את הכניסה המקורית לחדר השירות. הכניסה אליו הועברה למסדרון, מה שאפשר להמשיך את קו הקיר וליצור חלל ציבורי רציף, שלם ומאוזן יותר.
המטבח תוכנן מחדש כחלק טבעי מהסלון ומפינת האוכל, עם נישות אחסון מדויקות וצבעוניות שנטמעת בחלל. גם הריהוט, התאורה והאמנות נבחרו כחלק בלתי נפרד מהתכנון, כדי להוסיף לבית אופי, חמימות ותחושה שלמה.
בחדרים המשכתי את אותה מחשבה, אבל נתתי לכל אחד אופי משלו: חדר שינה באווירה של מלון בוטיק סקנדינבי, חדרי ילדים עם טפטים ונגרות שמכניסים צבע ודמיון, וממ״ד שהפך לחדר עבודה חם ונעים.
זה פרויקט שאני אוהבת במיוחד, כי השינוי בו לא נמדד רק בכמות הקירות שזזו. הוא נמדד בתחושה שנוצרה: בית מואר, נעים ומזמין, שמתאים למשפחה שחיה בו ולחיים שמתרחשים בתוכו.
לא לפי תוכנית הקבלן: הדירה שנפתחה מחדש
כשהסתכלתי על התוכנית המקורית של הדירה, הדבר הראשון שראיתי היה דווקא מה שיראו כשייכנסו אליה: גב של ספה וקיר טלוויזיה גדול שסוגר את המבט. עבור משפחה עם ארבעה ילדים שאוהבת לארח, זה הרגיש לי כמו תכנון שלא באמת מספר את הדרך שבה הם חיים.
מבחינתי, תוכנית קבלן היא תמיד נקודת פתיחה. כולנו יכולים לקבל דירה דומה, אבל אנחנו לא חיים באותה הדרך — ולכן הבית צריך להשתנות בהתאם לאנשים שגרים בו, ולא להפך.
השינוי המרכזי בדירה היה סיבוב כל כיוון הסלון ופתיחת החלל הציבורי. במקום להיכנס אל קיר חסום, נוצר מבט פתוח ונעים אל הבית, עם מקום אמיתי לפינת אוכל גדולה, לאירוח ולחיי היומיום של המשפחה.
גם על קיר הטלוויזיה הסטנדרטי ויתרתי. במקומו תכננתי קורת גבס שבה מוסתר מסך קולנוע, שיורד רק כשצריך. כך הטלוויזיה אינה האלמנט שמכתיב את כל החלל, וכשהמסך סגור הבית נשאר פתוח, שקט ואוורירי.
כדי לתת לפינת האוכל את המקום הראוי לה, ביטלתי את שירותי האורחים וסגרתי את הכניסה המקורית לחדר השירות. הכניסה אליו הועברה למסדרון, מה שאפשר להמשיך את קו הקיר וליצור חלל ציבורי רציף, שלם ומאוזן יותר.
המטבח תוכנן מחדש כחלק טבעי מהסלון ומפינת האוכל, עם נישות אחסון מדויקות וצבעוניות שנטמעת בחלל. גם הריהוט, התאורה והאמנות נבחרו כחלק בלתי נפרד מהתכנון, כדי להוסיף לבית אופי, חמימות ותחושה שלמה.
בחדרים המשכתי את אותה מחשבה, אבל נתתי לכל אחד אופי משלו: חדר שינה באווירה של מלון בוטיק סקנדינבי, חדרי ילדים עם טפטים ונגרות שמכניסים צבע ודמיון, וממ״ד שהפך לחדר עבודה חם ונעים.
זה פרויקט שאני אוהבת במיוחד, כי השינוי בו לא נמדד רק בכמות הקירות שזזו. הוא נמדד בתחושה שנוצרה: בית מואר, נעים ומזמין, שמתאים למשפחה שחיה בו ולחיים שמתרחשים בתוכו.
