דירה ישנה בבניין רכבת ישן ברמת אביב ליד האוניברסיטה, כשנפגשתי עם הלקוחות פעם ראשונה, פגשתי זוג צעיר (צעיר ממני) ומגניב. היתה פגישה נעימה וכיפית, היא היתה קלילה, הוא היה יותר רציני אבל היה חיבור מיידי. כשהגעתי לראות את הדירה, מצאתי דירה ישנה, במצב לא טוב בכלל, מחולקת רע, חשוכה ולא מזמינה. הדירה הזו לא הסתדרה לי עם הזוג הזה בכלל, היה ברור שצריך לשבור הכל, שאין מה להציל.

הלכנו על דירה בהירה ומינימליסטית, כדי שייכנס מקסימום אור. רצינו לייצר מרפסת כדי להגדיל את ההנאות שיש לבית להציע, להכניס את העצים של רמת אביב פנימה.

בקומה התחתונה מיקמנו סלון ואחריו המרפסת, מטבח שהוא מאין קוביית בירץ', ושירותי אורחים מוסתרים בתוך קוביה שחורה עם תריס ישן שחור כדלת הזזה.

בקומה העליונה, הוספנו עוד חדר רחצה כדי לייצר מאסטר הורים, שני חדרי שינה לבנות הקטנות, ועוד חדר רחצה כללי.  את המרפסת שירות שהיתה הקטנו טיפה לטובת המאסטר, שם מיקמנו מכונת כביסה ושאר הירקות.

הלכנו על מינימום חומרים, עץ בירץ' ובטון על גווניו השונים. הרצפה שבחרנו היא אריחי טראצו 60/120 אפרפרה, ליטשנו וחשפנו את המדרגות המרחפות, הצמדנו להם מעקה חדש לבן כדי לא לגנוב מהן את הפוקוס, בקומה למעלה השתמשנו בפרקט כי אין דבר נעים יותר מללכת על פרקט. גם למעלה הידהדנו שוב את הבירץ', פעם בארון רחצה של ההורים ובארון הגדים, פעם חיפינו את הקיר ברחצה של הבבנות ופעם בצעצועים שיש לקנות בחדר. בין לבין השארנו את הבית לבן ובהיר כדי שיהיה איזון נעים עם דיטיילים קטנים של שחור,
שתמיד עובד.

הלקוחות זרמו איתי על הכל, איפה שלא איתגרתי אותם, הם הלכו איתי בעיניים עצומות. היה לי לעונג לעבוד איתם. שלב התכנון נעשה בקפידה כך שהשיפוץ עצמו עבר חלק ונעים ועמד בזמנים. חודשיים וחצי מהיום שהתחלנו את השיפוץ, הם עברו לביתם החדש עם תינוקת בת שלושה שבועות, רק לפרוק את הארגזים וזהו.
תודה בר ונבו שאתם אתם.