דירה מתוקה וישנה בשכונת בבלי בתל-אביב, קרובה לפארק…במקור אני תל-אביבית וגם בעלת הדירה (בעלה מנהריה) ועל הרגע הראשון היה בנינו קליק כזה שרק תל אביביות מלידה יכולות להבין, נזכרנו בערגה על תל אביב של פעם, על הפשטות, על הרעות וההדדיות…
וזה בעיקר מה שהנחה אותי בדירה- אי התחכמות, חזרה לפשטות, לא "להתערב" יותר מדי, עיצוב על זמני.
וזה בא לידי ביטוי בחלוקה, פשוטה ואפילו די דומה למקור, קירות לבנים, מטבח בהיר, שולחן פינת אוכל מעץ, אריחי טראצו בחדרי הרחצה, אחסון נסתר, והרבה אמנות.
מה שבעיקר עניין את בעלת הדירה היה עניין האחסון, ייצרתי לה המון שטחי אחסון אבל זה לא מורגש בכלל, הכל נסתר, לבן, בלי ידיות. רציתי שירגישו כשנכנסים לדירה what you see is what you get
ובתחושה שלי הצלחתי, יש משהו מאד לא כופה את עצמו בעיצוב, כאילו טעם טוב במיטבו מבלי להתאמץ או לנסות להרשים, כל אחד יכול להרגיש שם שייך ובנח, יש בה משהו צעיר ועדכני אבל גם אלגנטי ובוגר.