הבית שלי ממוקם ברחוב נחמני בתא. שטחו 76 מ"ר והוא עוצב בין השאר ברוח הסטודיו למחול שבו רקדתי בילדותי עם חלונות
ויטרינה גדולים מברזל וחלוקות פנימיות.
את הבניין והחצר ברחוב נחמני אני מכירה מילדות. אבא שלי נולד וגדל בדירה הסמוכה, ויצא שאני רכשתי את הדירה ליד.
במקור היתה הדירה בת שלושה חדרים עם מטבח סגור, חדר רחצה עם שירותים נפרדים ומרפסת רחבה. בשיפוץ הוסרו כל קירות הפנים;
רק קורות ועמודים נשארו על כנם. בחלוקה החדשה אמנם נותרו שלושה חדרים, אך הם מאורגנים באופן שונה לחלוטין. יש מאסטר, חדר שינה נוסף, וחדר רחצי כללי שמתפקד גם כשירותי אורחים.
מרחב פתוח של מטבח וסלון מתפרש מהכניסה ונפתח עד לקצה האחורי של הדירה, המרפסת שבולטת מקו הבניין הוקטנה מעט לטובת קיר
ויטרינות ישר וסלון גדול יותר, ועדיין היא נותרה שימושית ונעימה. קיר החלונות, בגובה שלושה מטרים, הוא מחולל האווירה המרכזי: הוויטרינות הן מקור האור והאוויר העיקרי, והן מעניקות תחושה שהסלון נמצא בתוך גן פיקוסים. את התחושה המוארת והאוורירית מחזקים רצפת מיקרוטופינג בגוון אפור בהיר מאוד וקירות בגוון לבן-שבור בגימור מט.

המטבח נמצא בחלקו הקדמי והצר יותר של האזור הציבורי. במרכזו ניצב אי עבודה וישיבה גדול, שעשוי מפח. מסגרות של פרופיל פח
מחורר בגוון טבעי מחלקות את האי ליחידות מנותקות מהרצפה, שבתוכן הותקנו – כלפי המטבח – מגירות פח שחורות, וכלפי פינת האוכל – מדפי ברזל פתוחים. האי היה נקודת הבסיס למטבח ולכל המרחב ונראה לי כנטע זר להכניס לכאן ארונות נגרות סטנדרטיים. 
משני צדי המקרר עומדים ארונות לוקרים לבנים ופשוטים – גם הם מפח. זהו מוצר מדף תעשייתי שניתן להזמין בהתאמה אישית, ובמחיר נגיש. יחד עם המקרר השחור נוצר רקע נייטרלי, התואם חומרית לאי הפח המרכזי.

קורה רוחבית נמוכה, מקורות הדירה המקוריות, יוצרת מעין הפרדה בין המטבח לפינת האוכל, שניצבת במרווח נעים בהמשך לאי, מול אחת משתי הוויטרינות. שולחן האוכל העגול שונה בצורתו ובחומריותו מהמטבח שמאחוריו. הוא נבנה בידי נגר בהזמנה ועשוי מעץ טבעי מלא. הכסאות סביבו, בצורת tonet הקלאסי, בגוון עץ תואם, ומעל תלוי אהיל עדין מזכוכית לבנה שהזכיר לי את סבתר שלי ובכלל את הפשטות של הדירות הישנות בתא.
קורה אחרת, שנמשכת לכל אורך הדירה, יוצרת הפרדה חזותית בין פס המטבח ופינת האוכל לסלון, שניצב מול הוויטרינה השנייה, הנפתחת אל מרפסת. שטיח אפור כהה ממסגר על רצפת הבטון הבהירה את פינת הישיבה, למרגלותיו של חלון לא גדול (גם הוא ממוסגר בפרופיל בלגי שחור).
על השטיח ספה עם ריפוד שמלה מפשתן בגוון חול, שולחן מרכזי עשוי מסגרת עץ ופלטת זכוכית ושתי כורסאות עץ וראטן שחורות. הטלוויזיה
משנית כאן, ועל כך מעידים גודלה ומיקומה הצדדי בסלון.

הסלון נשען בגבו על קיר חדר הרחצה המרכזי, שבחלקו העליון פס אור – חלון היקפי ממוסגר בפרופיל ברזל שחור, עם זכוכית מחוסמת. הפס מכניס לסלון ולמטבח אור מכיוון נוסף, ובלילה הקיר נראה כמו גוף תאורה תלת ממדי.
המרפסת הצרה שבהמשך לסלון בולטת מקו הבניין. היא מוקפת במעקה ברזל אוורירי ומרוהטת בפשטות, בהתאמה לקו הכללי, עם שולחן ברזל קטן, שני כיסאות וינטג' ומאוורר תקרה.

 החדרים הפרטיים בדירה ממוקמים על חזית הצד של הבניין, ומעוצבים עם חומרי גמר בסיסיים ובסקאלה צבעונית של של לבן, אפור ושחור.חדר המאסטר נמצא משמאל לדלת הכניסה לדירה, ומובילה אליו דלת הזזה תלויה, שנבנתה מתריס עץ ישן  – רציתי להימנע ממראה של דלת סטנדרטית ישר בכניסה לדירה. בתוך החדר מפריד קיר זכוכית בין אזור השינה לחדר רחצה צמוד.

חדר הרחצה מאורך, מינימלי בגודלו, והחלון היחיד, והגדול, נמצא בשטחו, כך שקיר הזכוכית המפריד מאפשר מעבר של אור לאזור השינה. וילון לאורכו מאפשר הפרדה והחשכה. הקירות בחדר הרחצה צבועים ככל הדירה. המקלחת חופתה באריחי פסיפס שחורים, ושולחן עבודה מעץ מאסיבי, שנרכש בשוק הפשפשים, הותאם בידי נגר לשמש כשולחן כיור צר. גם כאן גופי תאורה מגוונים: שניים שונים זה מזה תלויים מעל שידות הלילה לצד המיטה, וגוף עדין מברזל תלוי לצד האסלה.

אל חדר השינה השני בדירה, המשמש כחדר האורחים, מוביל קיר נישה שבתוכו מוצג אוסף חפצים שאספתי במסעותיי. נישה נוספת בקיר משמשת כארון למכונת הכביסה. בחדר הרחצה הכללי, הצמוד לחדר האורחים, רצפת המיקרוטופינג מטפסת על חזית האמבט; הקירות חופו עד גובה הדלת באריחים לבנים פשוטים, אך צורת הנחתם יוצרת דוגמה גיאומטרית. כיור חרסינה ריבועי יושב על שולחן ברזל שחור, שהותאם למקום. שתי מנורות עתיקות מבית סבתא חודשו והותקנו לצד מראה לבנה של איקאה.

אור הוא עניין כאן. גם אור מלאכותי.
בחלל הסלון והמטבח יש כעשרה גופי תאורה, טכניים ודקורטיביים; מנורות עומדות, תלויות וצמודות קיר. אני פריקית של תאורה, מבחינתי תאורה מגדירה חלל, ויצרתי לי שפע של אופציות לתאורת אווירה.