ברבורית
מעצב/ת פנים
על הפרויקט
כן! להשקיע בדירה שכורה.
זו שאלה שתמיד עולה והיא לגמרי רלוונטית, מצד אחד אנחנו רוצים להשקיע בנכס ששייך לנו ומצד שני אנחנו חותמים עוד שנה ועוד שנה וכך החלום לבית שתמיד רצינו מתרחק.
התשובה שלי נשארת חיובית ובמיוחד בימים אלה, הבית ולא חשוב על שם מי הוא רשום בטאבו אמור להיות מקום שאנחנו תמיד רוצים לחזור אליו, המקום שאנחנו נושמים בו רגע את הנשימה הזאת ברגע שאנחנו נכנסים בדלת מהיום שעברנו.
את הדירה הזאת עיצבתי למשפחה שהיא בעצם משפחה, לא פשוט למצוא בתל אביב דירת 4 חדרים וזו הייתה מציאה, כמובן שהיא לא נראתה כמו מציאה אל מביני עניין יודעים שזה נכס נדיר.
היה לי חשוב לתת מענה לכל המשפחה במרחב הציבורי, למרות שיש חדר עבודה ידעתי שהנטייה הטבעית של הבנות הקטנות היא להיות בסלון ולא רציתי לאלץ אותן אחרת כדי שזה יסתדר לי בעיצוב- אלא לקחתי את זה כמשימה- לתת לבנות מקום עבודה שנראה טוב ואפילו מוסיף לעיצוב של הבית.
האתגר היה לשלב את אוסף הספרים המטורף והבלתי נגמר בחלל הבית, לתת לו מקום ראוי ואת הבמה, גם בצילומים רואים שלא התאמצתי להסתיר ולרוקן אלא לתת לצופים בתמונות להבין שכאן חיים ואפשר לחיות גם בסדר וסגנון שנעים להביט בו – לשלב כמות גדולה אבל לא לתת תחושת מחנק ועומס.
שמחתי לתת למשפחה את התחושה שגם בדירה שכורה אפשר להרגיש שלא התפשרנו על כלום, בעצם רב מערכות הריהוט ניתנות לשינוי ופירוק והתאמתם בדירה נוספת.
כן! להשקיע בדירה שכורה.
זו שאלה שתמיד עולה והיא לגמרי רלוונטית, מצד אחד אנחנו רוצים להשקיע בנכס ששייך לנו ומצד שני אנחנו חותמים עוד שנה ועוד שנה וכך החלום לבית שתמיד רצינו מתרחק.
התשובה שלי נשארת חיובית ובמיוחד בימים אלה, הבית ולא חשוב על שם מי הוא רשום בטאבו אמור להיות מקום שאנחנו תמיד רוצים לחזור אליו, המקום שאנחנו נושמים בו רגע את הנשימה הזאת ברגע שאנחנו נכנסים בדלת מהיום שעברנו.
את הדירה הזאת עיצבתי למשפחה שהיא בעצם משפחה, לא פשוט למצוא בתל אביב דירת 4 חדרים וזו הייתה מציאה, כמובן שהיא לא נראתה כמו מציאה אל מביני עניין יודעים שזה נכס נדיר.
היה לי חשוב לתת מענה לכל המשפחה במרחב הציבורי, למרות שיש חדר עבודה ידעתי שהנטייה הטבעית של הבנות הקטנות היא להיות בסלון ולא רציתי לאלץ אותן אחרת כדי שזה יסתדר לי בעיצוב- אלא לקחתי את זה כמשימה- לתת לבנות מקום עבודה שנראה טוב ואפילו מוסיף לעיצוב של הבית.
האתגר היה לשלב את אוסף הספרים המטורף והבלתי נגמר בחלל הבית, לתת לו מקום ראוי ואת הבמה, גם בצילומים רואים שלא התאמצתי להסתיר ולרוקן אלא לתת לצופים בתמונות להבין שכאן חיים ואפשר לחיות גם בסדר וסגנון שנעים להביט בו – לשלב כמות גדולה אבל לא לתת תחושת מחנק ועומס.
שמחתי לתת למשפחה את התחושה שגם בדירה שכורה אפשר להרגיש שלא התפשרנו על כלום, בעצם רב מערכות הריהוט ניתנות לשינוי ופירוק והתאמתם בדירה נוספת.
ברבורית
מעצב/ת פנים























